מהי אוסטאופורוזיס (הידלדלות עצם) ואיך ניתן למנוע אותה?
מקורה של המילה אוסטאופורוזיס הוא מלטינית ומשמעותה עצם מחוררת. בפועל, התבוננות מיקרוסקופית בעצם אנושית תגלה כי היא דומה לחלת דבש, או סוג של ספוג נוקשה עם מרווחים זעירים. בעצם בריאה המרווחים אכן קטנים, ואולם חוזקה של עצם תלוי גם בצפיפותה וגם באיכותה. אבל עם הגיל, וככל שהעצם צפופה פחות (כלומר החללים גדלים), כך היא חלשה ושבירה יותר. מה עוד חשוב לדעת? ליקטנו כאן עובדות חשובות.
1. אוסטאופורוזיס יכולה להופיע בכל גיל, אבל תוקפת לרוב מבוגרים ובעיקר נשים. הבעיה הגדולה של הידלדלות עצם היא הסכנה המוחשית לשברים – אפילו מפעילות שאינה מאומצת או טראומטית (שברים בצלעות כתוצאה מעיטושף למשל). העצמות המועדות לפורענות הן עמוד השדרה, מפרקי הידיים והירכיים וכן הצלעות.
2. למרות האמור לעיל, גם גברים סובלים מאוסטאופורוזיס ואפילו לא מעט. למעשה, אחד מכל חמישה גברים עלול ללקות בה. זאת לעומת אחת מכל שלוש נשים. כך או כך, אוסטאופורוזיס היא הסיבה השכיחה ביותר לשברים בגיל מבוגר.
3. הבעיה הגדולה לא פחות של אוסטאופורוזיס היא שרוב האנשים לא יודעים שהם סובלים ממנה עד שמאובחן השבר. יחד עם זאת, אנשים המודעים לגופם יכולים לשים לב ללא מעט סימנים מוקדמים שיכולים להתריע:
• נסיגת חניכיים
• אחיזת יד רופסת
• ציפורניים חלשות ושבירות
• כאבי גב וצוואר
• איבוד גובה
4. ככלל, צריך לזכור כי מדובר בתהליך "טבעי" של הגוף המתחיל אצל רובנו מגיל 40 ומעלה. בגיל המעבר מתרחשת האצה מסוימת, בעיקר כתוצאה מירידה בכושר ייצור ההורמונים וזו הסיבה העיקרית בגינה נשים סובלות יותר מהתופעה.
5. ואחרי שאמרנו את זה, שווה לדעת שאוסטאופורוזיס ניתן למנוע, וגם אם לא לגמרי אז בוודאי להפחית. אבל בהנחה שמסת העצם שלנו מגיעה לשיאה סביב גיל 25 צריך להתחיל מוקדם. פעילות גופנית ותזונה מאוזנת – בדגש על ויטמין D וסידן - הם הבסיס, ולצידן בדיקות קבועות של הצפיפות נשים החל מגיל 65 גברים כדאי שיתחילו בגיל 70.
6. רכיבי תזונה נוספים שיש לשים אליהם לב מהיבטים של בריאות העצם הם חלבון, מגנזיום, ויטמין K ואבץ.
7. מה יכול להגביר את הסיכון לאוסטאופורוזיס? תזונה לקויה + רזון מוגבר לאורך שנים ארוכות, גנטיקה כמובן, צריכה מוגזמת של אלכוהול וקפאין, חוסר פעילות גופנית ועישון.
8. הפעילות הגופנית המומלצת ביותר למניעת אוסטאופורוזיס היא הליכה. וזו כמובן בשורה מצוינת כי במיוחד בארץ כמו שלנו הליכה היא עניין שקל מאד ליישם. גם טיפוס במדרגות ואימוני התנגדות למיניהם כמו סקוואטים, שכיבות סמיכה ואימוני משקולות – תורמים בהחלט לבריאות העצמות. שחייה, לעומת זאת, אמנם תורמת לסיבולת לב – ריאה אבל מועילה פחות לחיזוק העצם שכן היא אינה פועלת על התנגדות.
9. בדיקת צפיפות העצם – הניתנת בישראל לנשים מעל גיל 60, לנשים בגיל המעבר שסבלו או סובלות משבר אוסטאופורוטי או לנשים עם BMI נמוך מ-19 – יכולה בהחלט לסייע בקביעת מצב העצמות. הבדיקה היא מעין בדיקת רנטגן המודדת את כמות המינרלים בעצם, וזאת באמצעות קרניים המועברות דרך עצם הזרוע, הירך או עמוד השדרה. ככל שמסת העצם צפופה יותר פחות קרניים יעברו וההיפך. ואולם הבדיקה כשלעצמה אינה מספיקה כדי לאבחן את הסיכון לשברים, שכן אלה נגרמים עקב גורמי סיכון נוספים ובראשם קיומם של שברים.
לסיכום: שמירה על בריאות העצמות באמצעות תזונה נכונה, פעילות גופנית מתאימה, ניהול אורח חיים בריא ובדיקות צפיפות בגיל המועד לפורענות – כל אלה הן בהחלט פעולות שווה ליישם, ומוטב מוקדם מאשר מאוחר.
