צלקות זה לא תמיד לכל החיים
בעוד שיש כאלה שהצלקות עבורם הן סיפור חיים וחלק בלתי נפרד מהאישיות, אחרים היום שמחים להיפרד מהן. אולי זה תלוי במראה הצלקת, אולי במיקום שלה ואולי בכלל במבנה האישיות של כל אחד ואחת.
מה שבטוח הוא שלפרידה מצלקות יש ביקוש לא קטן מה שמסביר את שלל הדרכים הקיימות היום למי שמעוניינים בכך.
אבל כמו תמיד, כדי לקבל החלטה מושכלת מן הראוי להיכנס לעובי הקורה או שמא עובי הדרמיס במקרה הזה. לא בכדי, כנראה, אנחנו משתמשים במילה 'צלקת' לא רק למה שנותר על העור אלא גם לפגיעות רגשיות. צלקות יכולות לגרום לא רק לגירודים ועקצוצים גם אחרי שנים, אלא גם לחוסר בטחון עצמי ואפילו לדיכאון.
צלקות, חשוב לדעת, הן חלק בלתי נפרד מתהליך הריפוי של העור. כאשר הדרמיס – כלומר השכבה השנייה של העור – נפגע, סיבי הקולגן באים לעזרתו ומתקנים את הנזק שנגרם לעור. אותו תיקון הוא הצלקת.
ככל שהפצע יחלים מהר יותר, כך יידרש פחות קולגן ובהתאמה הצלקת תהיה פחות משמעותית, ולהיפך. כלומר ניתן בהחלט לומר כי כגודל ועומק הפציעה כך גודל הצלקת. הגיוני בסך הכל.
ובכל זאת, הבדלים בין צלקות לא נחלקים רק לגודל או לאופי הפציעה. נהוג לחלק את צלקות הגוף ל-3 סוגים: צלקת אטרופית, צלקת היפרטרופית וצלקת קלואידית.
צלקת אטרופית - מאופיינת באובדן רקמות ומופיעה בדרך כלל בכך כמעין גומחה או שקע. זוהי צלקת נפוצה במיוחד כתוצאה מאקנה, אבעבועות רוח וכן תפירה או הדבקה שלא בוצעו כראוי. לעיתים קרובות יש לצלקות אלה נטייה לפיגמנטציה כהה יותר מאשר העור באזור זה של הגוף.
צלקת היפרטרופית - מאופיינת דווקא בעודף רקמות וצורתה נובעת מייצור מוגבר של קולגן, של הרקמה הצלקתית, היות שזה יכול להימשך גם שנה אחרי הפציעה.
צלקת קלואידית – בניגוד לקודמותיה – לא תוחמת אצת עצמה לאזור הפצע אלא מתפשטת ומכסה חלקים נוספים של העור. המשמעות אצל אנשים עם נטייה לפתח צלקות כאלה היא שגם חתך קטן יכול לצמוח לכדי צלקת גדולה.
הסוג הרביעי והנפוץ פחות מתייחס למצבים של פגיעה חמורה על שטח עור גדול – כתוצאה מכוויות בדרך כלל – ומאופיין בעור הדוק ומבריק שעלול אף לגרום למגבלת תנועה.
המדע והרפואה האסתטית נדרשו כבר לפני שנים רבות לסוגיה ובהתאם, ישנן מספר דרכים מקובלות לטיפול בצלקות.
ניתוח – הסרת צלקת בהליך כירורגי היא ההליך הפולשני ביותר לטיפול בצלקות ומומלץ בדרך כלל למצבים של צלקות גדולות מתוך כוונה להקטין אותן.
טיפול בלייזר – זהו הליך פולשני פחות אך גם הוא מתבצע על ידי רופאי עור בלבד שבאמצעות קרני לייזר מסוגלים להקטין את גודל הצלקת, לשנות את צורתה ואת צבעה כך שתבלוט פחות לעין.
פילינג – פילינג, כידוע, נועד כדי לחדש את העור על ידי הסרה של השכבה העליונה. במהלך טיפול נעשה שימוש בתמיסה כימית מבוקרת וזאת על מנת לחשוף שכבת עור חלקה וחדשה. לרוב, נדרשים מספר טיפולים כאלה על מנת להגיע לתוצאה המיטבית. לפילינג יש גם גרסה אחרת – של פעולת ליטוש המתבצעת באמצעות מכשיר ייעודי המסיר / מקלף את שכבת העור העליונה. טיפולי פילינג כאלה יעילים במיוחד לצלקות מוגבהות מעל פני העור.
טיפולי הזרקות – הזרקה של סטרואידים או של חומרי מילוי אחרים (כמו קולגן) יכולה בהחלט לתת מענה למצבים של צלקות עמוקות משום שהם יוצרים מראה של עור אחיד יותר.
הדרכים הטבעיות לטיפול בצלקות כוללות מריחה של חומרים שונים על הצלקת ובכלל זה אלוורה, ויטמין E, דבש, שמן קוקוס, חומץ תפוחים, לבנדר ושמן זית ואפילו לימון.
ולבסוף, ישנם היום שפע מרשים במיוחד של קרמים ייעודיים שנוצרו על מנת לטפל – לרוב ללא מרשם רופא – בצלקות מסוגים שונים.
לסיכום: אמנם טרם נמצאה הדרך לגרום לצלקות להיעלם לחלוטין, ואולם רבות מהן בהחלט ייראו ויורגשו פחות עם מי מהטיפולים הנ""ל. בהצלחה.
"
