תעסוקה ופעילות בגיל השלישי
סבתא וסבא כבר לא פנויים וזמינים כמו פעם לעשות בייביסיטר על הילדים מתי שאנחנו מבקשים וצריכים. כבר מזמן יש להם חיים משלהם ואפילו חיים פעילים מאוד. בשנים האחרונות חלה עליה בתוחלת החיים ועלייה באיכות החיים בישראל, כך שרבים מבני הגיל השלישי ממשיכים להתנהל ולחיות כמו היו בני ארבעים. הם יוצאים לטיולים, לומדים, מתנדבים ואפילו עובדים גם כשהם בני שבעים, שמונים ואפילו תשעים.
תשכחו ממראות של סבתא וסבא אפורי שיער, חלשים, המתניידים ממקום למקום בעזרת הליכון, מקל או כסא גלגלים. בני הגיל השלישי עסוקים כיום יותר מתמיד ואין ספק שהדבר משפיע על היכולות הקוגנטיביות והמנטליות שלהם לטובה.
מדוע בני הגיל השלישי ממשיכים לעבוד?
האמת היא שרק מפני שאדם הגיע לגיל פרישה (67 לגברים, 62-65 לנשים ובהתאם לתאריך הלידה שלהן), הוא לא צריך להפסיק לעבוד. למעשה, רבים מבני הגיל השלישי מעדיפים להמשיך ולעבוד כל עוד הם יכולים וזאת לאור ארבע סיבות עיקריות:
1. אין מניעה בריאותית להמשיך לעבוד (היכולת הפיזית, המנטלית והקוגנטיבית מאפשרת להם להמשיך ולעבוד כרגיל).
2. המצב הכלכלי אינו מאפשר יציאה לפנסיה (הפנסיה הקיימת והקצבאות מביטוח לאומי אינם מספיקות בכדי לממן הוצאות מחייה, מגורים ותרופות).
3. העבודה מחזקת את תחושת הערך העצמי והתרומה לחברה.
4. העבודה מפיגה את הבדידות.
בניגוד לרבים מבני הגיל השלישי אשר קמים בבוקר ולא עוסקים בפעילות משמעותית אלא חיים חיי שגרה מונוטוניים בהם כל בוקר הם יוצאים לטיול בגינה או צופים בטלויזיה, בני הגיל השלישי שיש להם סיבה טובה לקום בבוקר (כמו עבודה) מעידים על עצמם כי הם מרגישים טוב יותר מבחינה בריאותית והם מאושרים יותר מבחינה מנטלית.
מחקר שהתפרסם בפברואר השנה על ידי ""מרכז טאוב"" (המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל) בדק את הקשר בין תעסוקה ופעילות בבני הגיל השלישי ובין רמת האושר שלהם. תוצאות המחקר מראות כי אכן קיים קשר בין סוג העבודה ובין רמת האושר. מן המחקר עולה כי ככל שהעבודה תדרוש יותר יכולות חשיבה (פיתוח ניהול ומחקר), כך תהיה לה השפעה חיובית יותר על רמת האושר. לעומת זאת, עבודה תחת לחץ הכוללת עמידה ביעדים וריבוי משימות לדוגמה דווקא תוביל לירידה ברמת האושר. עוד מצא המחקר כי גם להתנדבות יש השפעה חיובית על רמת האושר של בני הגיל השלישי.
המסקנה העולה מן הדברים היא כי שככל שבני הגיל השלישי משתתפים ביותר פעילויות בחברת אנשים אחרים כך הם יותר מאושרים. מדוע?
מפני שכאשר בני הגיל השלישי נמצאים בחברת בני גילם ובחברת אנשים צעירים יותר, הם שומרים על קשרים חברתיים ומפיגים את תחושת הבדידות. הם מנהלים שיחות, משכיחים את הצרות לכמה שעות ולא מרגישים ש""השליכו אותם לעת זקנה"". כאשר הם עובדים במסגרת מסוימת, הולכים לחוג פעם או פעמיים בשבוע או מתנדבים עם ילדים או בעלי חיים, המח שלהם מתרכז בתחושת הסיפוק, השמחה והנתינה והוא פנוי ממחשבות טורדניות על מחלות, על בדידות ועל הדברים שהיו יכולים לקרות ולא קרו. אך האם עבודה והתנדבות הם הגורמים היחידים המעלים את רמת האושר כאשר מגיעים אל הגיל השלישי? התשובה היא כמובן שלא.
על משפחה ואהבה
מלבד ביסוס הקשר בין עבודה או התנדבות לרמת אושר גבוהה בבני הגיל השלישי, מצא המחקר שעשה ""מרכז טאוב"" כי גם זוגיות וילדים מעלים את רמות האושר וככל שהזוגיות ארוכה יותר וככל שיש יותר ילדים, כך גם רמת האושר גדולה יותר. בבני הגיל השלישי שהיו מועסקים, אך רווקים או גרושים נמצא כי רמת האושר היתה נמוכה הרבה יותר.
בשנת 2016 התפרסם מחקר שנערך על ידי חוקרים ממכון מקס פלאנק בברלין בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת באזל אשר מצא כי בני הגיל השלישי המבלים זמן עם בני המשפחה והנכדים או עוזרים בטיפול בילדים אחרים מאריכים את תוחלת החיים שלהם בעד שלוש שנים.
לסיכום, אם אחד מבני משפחתכם או אולי אפילו אתם הגעתם אל הגיל השלישי ויצאתם לפנסיה. אל תשארו בבית לבד. מחקרים רבים בארץ ובעולם מראים כי עבודה שאינה מלחיצה, התנדבות ושמירה על קשר הדוק עם בני המשפחה והנכדים תעלה את רמת האושר ותשפיע לטובה על מצבכם הבריאותי.
"
