אירועים שיכולים לעורר מתח או התקף חרדה – ואיך מתמודדים איתם נכון?

אירועים שיכולים לעורר מתח או התקף חרדה – ואיך מתמודדים איתם נכון?

"

כשחרדה פוגשת מציאות לחוצה איך נזהה, נבין ונטפל?

זה יכול לקרות במקלט, במרחב המוגן, בדרך לעבודה, או אפילו כשאנחנו סתם מנסים לשטוף כלים בבית ברקע אזעקות, חדשות מלחיצות, אי-ודאות מתמשכת. התחושות גוברות, הדופק מואץ, פתאום קשה לנשום והלב דופק חזק. תוך כמה דקות זה נעלם, אבל ההשפעה נשארת.

אנחנו מדברים על התקף חרדה, על מתח כרוני, על תגובות טבעיות של הגוף והנפש למציאות לא פשוטה  מציאות שכולנו חיים בה בימים אלה.

"אני לא נושם!"  כשחרדה מרגישה כמו מקרה חירום

אנשים רבים שחווים התקף חרדה בטוחים באותו רגע שמשהו גופני חמור קורה  שהם עומדים לקבל התקף לב, להתעלף או "להתחרפן". לא מעט ממהרים להזמין אמבולנס, רק כדי לגלות בבדיקות שהכל תקין – לכאורה.

אבל לא באמת הכל "תקין". כשחרדות ומתח חוזרים שוב ושוב יש לטפל, לא להתעלם.

ככל שהתקפים כאלה חוזרים בתדירות גבוהה יותר, כך הם מחזקים גם תופעה מוכרת בשם הימנעות הנטייה להתרחק ממקומות או מצבים שבהם התרחש התקף חרדה בעבר, מחשש שיקרה שוב. כך החרדה מתחילה לנהל אותנו.

מתח או חרדה מה ההבדל בכלל?

במצב ביטחוני לחוץ, כמעט כל אדם חש מתח הגוף דרוך, הנפש עייפה, אנחנו חיים כל הזמן "על הקצה". אבל התקף חרדה הוא משהו אחר זו תגובה גופנית עוצמתית: קוצר נשימה, כאבים בחזה, דופק מואץ, רעד, בחילה, תחושת אימה.

התקף חרדה בדרך כלל נמשך בין שתיים לחמש דקות. הוא מתגבר בהדרגה, מגיע לשיא ואז שוכך.

הדבר החשוב ביותר להבין הוא: ההתקף עצמו לא מסוכן, אבל הוא מרגיש מסוכן  וזה הפחד הגדול.

אז מה עושים?

קודם כל  לא לבד. פונים לרופאה המטפלת ומשתפים: מתי קורה ההתקף? כמה זמן נמשך? האם יש תסמינים נוספים (הקאות, הזעה, עילפון)? ככל שנדע יותר – נוכל לטפל טוב יותר.

הרופאה עשויה להמליץ על כמה כיוונים:

1. פעילות גופנית מותאמת
גם בזמן מלחמה, חשוב להניע את הגוף – הליכה קצרה (במקום מוגן), יוגה בבית, תרגול נשימות או מדיטציה. הגוף משתחרר – והנפש בעקבותיו.

2. תרופות טבעיות או מרשם
ולריָאן, קלמנרבין ותוספים טבעיים אחרים נמכרים ללא מרשם ועוזרים להפחית מתח. במצבים מתמשכים, הרופאה עשויה להמליץ על טיפול תרופתי מבוקר.

3. שימוש במד חמצן (סטורציה)
נשמע מפתיע? לא כל כך. התקפי חרדה מערבים לעיתים קושי בנשימה, מה שעלול לעורר פאניקה מיותרת. מד חמצן ביתי מספק תמונה מהירה: אם רמת החמצן תקינה (95%–100%), אפשר להירגע. מתחת ל-92%? זו כבר סיבה לפנות לרופא.

מד חמצן הוא כלי פשוט וזמין שיכול להרגיע בזמן אמת וזה לא מעט בימים כמו אלה.

לסיכום - גם כשהעולם רועד, אפשר למצוא יציבות פנימית

מתח וחרדה בימי מלחמה אינם תופעות חריגות הם תגובה אנושית לסיטואציה לא אנושית. אבל אפשר להתמודד, ואפשר לטפל.

בין אם באמצעות פעילות גופנית, שיחה עם רופאה, תוספים טבעיים או עזרים כמו מד חמצן  השליטה חוזרת אליכם.

זכרו: אתם לא לבד, ואתם לא "מגזימים". כל רגש לגיטימי. כל התקף בר טיפול.

שמרו על עצמכם, תנו מקום לנשימה, ואל תוותרו על רוגע גם כשהמציאות סוערת.

 

כשגוף ונפש זקוקים לרגע של שקט

בחזרה לבלוג