תת תזונה בגיל הזהב

למרות ההיקפים הנרחבים של תופעת התת-תזונה בגיל המבוגר התופעה כמעט ואינה מאותרת ולכן גם לא מטופלת.
נכתב על ידי ד"ר דנית שחר
מרכזת המחקר בתחום תת תזונה בקשישים במרכז הבינלאומי לבריאות ותזונה באוניברסיטת בן-גוריון.

תת-תזונה בגיל המבוגר

לאורך שנות חיינו חלה בדר"כ עליה במשקל ואליה נילווית עליה בתחלואה. לאחר גיל 70 חל מהפך בתהליך זה וברמת האוכלוסיה נראה תהליך של הפחתה בצריכה התזונתית וירידה במשקל. האוכלוסיה המבוגרת נמצאת בסיכון למחסורים תזונתיים מסיבות שונות הכוללות ירידה במצב הכלכלי, ירידה בתיאבון, חולי, שימוש רב בתרופות, ירידה בתפקוד.
מבחינה תזונתית בעיות בליעה ולעיסה, חוסר שיניים, שינויים בחוש הטעם והריח עלולים להשפיע לרעה על תיאבונו של הקשיש גם אם אין לכך סיבה רפואית ברורה. בסקרי תזונה שנערכו בארץ (באזור הנגב וסקר ארצי מב"ת זהב) ובעולם נמצאו מחסורים במגוון רחב של ויטמינים ומינרלים ובעיקר צריכת אנרגיה נמוכה מהדרוש. חשוב לציין שצריכה אנרגתית נמוכה מלווה כמעט תמיד בצריכה נמוכה של רכיבי מזון אחרים. שבריריותה המסויימת של אוכלוסית הקשישים אינה מאפשרת התגברות על המחסורים התזונתיים ואלו יתבטאו ביתר תחלואה ותמותה. למרות ההיקפים הנרחבים של תופעת התת-תזונה בגיל המבוגר התופעה כמעט ואינה מאותרת ולכן גם לא מטופלת. לחצו כאן לצפייה ולמידע במגוון מוצרי מזון רפואי

היקף התופעה
מדובר בתופעה המאפיינת אחוזים ניכרים באוכלוסיה המבוגרת, בקרב קשישים המגיעים לאשפוז אקוטי מעל 50% נמצאים בסיכון תזונתי כאשר השיעור גבוה יותר בקרב נשים מגברים. בקהילה אחוז האנשים הנמצאים בסיכון לתת-תזונה מגיע לכ-25% בתלות באוכלוסיה הנבדקת. לדוגמא במחקר שערכנו בקרב אוכלוסיה בנתמכת ע"י משרד הרווחה, מצאנו שיעור גבוה מאד של נחקרים שאינם מגיעים לצריכה תזונתית של 1000 קלוריות ביום. כמות שכזו תיצור תוך זמן קצר מחסורים תזונתיים ניכרים וירידה במשקל.
ההבדלים בין המחקרים השונים באחוזים של תת-תזונה נובעים מהשוני בהגדרות תת-תזונה אשר באופן הפשוט ביותר ניתן להגדיר אותה כצריכה תזונתית מופחתת בכמות או באיכות או שילוב של תזונה מופחתת ודלה ברכיבי מזון חיוניים. לדוגמא יתכן בהחלט אדם קשיש בעל עודף משקל שעיקר תזונתו הוא שילוב של לחם, גבינה ומרגרינה. תזונה שכזו תהיה בעלת ערך תזונתי נמוך מאד עם עודף קלורי אשר יגרום להשמנה. אדם שכזה ייראה לסביבתו כאדם במצב תזונתי תקין למרות המחסורים התזונתיים הניכרים מהם הוא סובל.

השלכות וסיכונים
תת-תזונה לאורך זמן מעלה את הסיכון לסיבוכים בריאותיים אשפוזים ממושכים ואף תמותה. קשיש בסיכון תזונתי ישתמש בשירותי הבריאות לעיתים תכופות יותר ויסבול מהידרדרות בריאותית הכולל ירידה בתפקוד המערכת החיסונית, הפרעות בריפוי פצעים, נטיה לנפילות ושברים ונטיה לסיבוכים של מחלות קיימות. כמו כן מחסורים תזונתיים יגבירו מצבי דפרסיה, ירידה בתפקוד שיכלי וירידה בתפקוד פיזי.
למרות שחלק מהקשישים הנמצאים בתת-תזונה הם בעלי עודף משקל, צריכה תזונתית ירודה לאורך זמן תוביל לתהליך של ירידה במשקל שברוב המקרים אינה רצונית. ירידה במשקל הוכחה כבר במספר רב של מחקרים כמסוכנת בגיל זה גם אם מדובר באנשים עם עודף משקל. ירידה בלתי רצונית במשקל מעלה משמעותית סיכון לתמותה בגיל המבוגר. במספר רב של מחקרים במקומות שונים בעולם נראו ממצאים דומים לפיהם יורדי משקל הם בסיכון גבוה יותר לתמותה מקשישים במשקל יציב גם אם הם היו בעודף משקל בתחילת המעקב. קשישים אלו הם גם בסיכון גבוה יותר לשברים, מחלת אלצהיימר וירידה תפקודית. אחת הסיבות העיקריות להשפעה השלילית של ירידה במשקל גם אצל קשישים בעלי עודף משקל נובעת מכך שאיבוד המשקל הוא ברובו איבוד מסת גוף רזה דהיינו איבוד שריר ועצם מה שגורם להחלשות הקשיש. למיטב ידיעתנו המצב אינו הפיך, עליה חזרה במשקל תהיה במסת שומן ולא במסת גוף רזה.

איתור תת-תזונה
איתור תת-תזונה הוא דבר חשוב מעין כמותו היות וזו נורת האזהרה שתוכל להתחיל את התהליך הטיפולי בקשיש. קיימים שאלוני הערכה ובדיקות למצב זה אולם החשיבות הרבה ביותר היא לאתר את התת-תזונה בשלביה הראשונים היות ונראה שבשלב זה הטיפול התזונתי יהיה האפקטיבי ביותר. הערכת תיאבון היא אחת ההערכות החשובות ביותר. כלומר קשיש המרגיש הפחתה בתיאבון וירידה בהנאה מהאכילה הוא בסיכון לצריכה תזונתית נמוכה ובעקבותיה הידרדרות בריאותית שיכולה להביא אף לתמותה. בעבודת מחקר שפרסמנו לאחרונה ראינו שקשישים אשר דיווחו על ירידה בתיאבון היו בסיכון של יותר מפי 2 לתמותה במהלך 9 שנות מעקב. הגורם השני שמהווה אינדיקציה חשובה ביותר להידרדרות התזונתית הוא הירידה במשקל. יש להתייחס בחומרה לכל ירידה במשקל אצל הקשיש עקב הסיכון הגבוה והמוכח הנילווה לתהליך זה. איבוד תיאבון או ירידה במשקל הם אינדיקטורים ברורים להידרדרות תזונתית שמצריכים הערכה של מצב הבריאות אצל הרופא המטפל ובמקביל טיפול תזונתי. יש לציין שבמעל שליש מהמקרים הידרדרות תזונתית עומדת בפני עצמה ואינה תלויה במצב הבריאות. שני השלישים האחרים מצריכים בדיקות רפואיות ולאחריהם טיפול.

המלצות לטיפול
הממצאים על תת-תזונה בגיל המבוגר מראים שאחד היעדים המרכזיים הוא שמירה על משקל יציב ואכילה בריאה ומאוזנת המכילה את כל רכיבי התזונה החיוניים. כמו כן על מנת לשמר את מסת הגוף הרזה היינו את מסת השריר והעצם יש חשיבות לפעילות גופנית. יש להפנות קשישים הנמצאים במצב של תת-תזונה לטיפול אצל דיאטנית אשר תתאים לקשיש את התפריט המתאים למגבלותיו וחיבותיו האישיות בתחום המזון. יחד עם זאת כבר בשלב ההידרדרות הראשונית חשוב מאד "להתעורר" ולטפל בבעיה גם לפני ההגעה לרופא המטפל ולדיאטנית. רצוי שאלו יטפלו בבעיה מכל היבטיה ויערבו אם יש צורך גם את הצוות הסיעודי והסוציאלי.
שימוש במוצרים להעשרה תזונתית וקלורית (כגון: אנשור) באופן רוטיני וכחלק מתפריט תזונתי בריא יכולה לסייע לקשיש המדרדר ולעצור את תהליך הירידה במשקל. יתרונות המוצרים הללו טמונים בהרכבם המאוזן המכיל את כל רכיבי המזון הדרושים. יחד עם זאת יש לקחת בחשבון שמדובר בהעשרה וכי מומלץ לצרוך אותם כתוספת ולא כתחליף למזון הרגיל. בדר"כ מוצרים אלה מכילים כמות של 250-350 קלוריות כמשקה אותו יש לשתות בין הארוחות על מנת שלא יקטינו את הכמות הנאכלת בארוחות עצמן.
העשרות תזונתיות נוספות יכולות לכלול מאפים מועשרים, מוצרי חלב שאינם דלי שומן, ביצים, בשר, שמנים כגון אבוקדו, שמן זית וטחינה, ממרח שקדים, לחם שיפון ועוד על פי ההעדפות האישיות ויכולת הלעיסה והבליעה של הקשיש.